הכנאפה היא מאכל מיוחד במינו, מסוג המאכלים שכל אחד זוכר את הפעם הראשונה, שבה הוא אכל אותם. יש משהו במרקמים (פריך בחוץ נימוח בפנים) ובטעמים (מלוח וממש מתוק) שנצרב בהארד-דיסק שלנו.
אצלי הוא מחובר לטיולי ילדות במזרח ירושלים, לריח של קפה עם הל ולצבע הכתום הזוהר של האטריות, שאמא ואבא לא ידעו להסביר לי ממה הוא נובע. אני זוכרת שהסירופ טפטף על הסנטר ושביס אחד הספיק לי.
כמה שנים אחרי התאהבתי בכנאפה ובמהלך השנים הכנתי כל מיני גרסאות: מתוקות ומלוחות, פעם עם צימוקים ופעם עם תרד ובצל ירוק – אבל בינינו הכי טעים לאכול אותה, בלי התחכמויות, ממש כמו שהיא, לוהטת ישר מהמחבת.
כנאפה
אטריות קדאיף- פעם היה קשה להשיג אותן, והן היו נמכרות רק בחנויות במגזר הערבי. אבל היום יש להשיג כמעט בכל מעדניה, במרכולים הגדטלים במקפיאים, בחנויות טיב טעם ובחנויות קונדיטוריה ותבלינים.
חמאה או סמנה- הכי נוח לעבוד עם סמנה או גי, שהם שומן מזוקק ללא משקעים. אבל גם חמאה תעשה את העבודה, מומלץ להמיס, לצנן ולהפריד את משקעי החלב.
סירופ- מבשלים סוכר ומים עד שמסמיך ומתבלים במי זאהר (פריחת ההדרים) או מי ורדים או וניל. חשוב לצקת אותו חם על הכנאפה החמה.
גבינה- הכי טובה לכנאפה הג׳יבני הערבית. משרים אותה במים כדי לפוגג את המליחות. גם ריקוטה תעשה יופי של עבודה, אני אוהבת להכין עם הפרסקה של ״גד״.
קראנצ׳– על גבי המאפה המהביל מפזרים פיסטוקים גרוסים או שקדים או אגוזים.
כנאפה גבינה ופיסטוק
קינוח שמכינים א-לה מינוט: אטריות פריכות בטעם חמאה אגוזית, גבינה נימוחה וסירופ לוהט מעל.
חומרים למאפה בקוטר 20-22 ס״מ:
100 גרם אטריות קדאיף
100 גרם חמאה
200 גרם גבינה ערבית (עדיף מחלב צאן) או עיראקית או ברינזה או ריקוטה – מפוררת
לסירופ (לא משתמשים בהכל):
200 גרם (1 כוס) סוכר
200 מ״ל (3/4 כוס) מים
כמה טיפות של תמצית זהר או כפית מי זאהר או וניל
להגשה:
פיסטוקים קצוצים או טחונים
- ממיסים חמאה במחבת, מעבירים לקערית, מצננים וכשהיא נפרדת לשומן (זהוב) ומשקעי חלב, לוקחים רק את השומן ומזלפים על האטריות. מערבבים היטב בידיים, כדי לצפות אותן מכל הצדדים.
- באותה מחבת מניחים חצי מכמות הקדאיף ומהדקים לתחתית. מפזרים מעל גבינה ומעליה עוד שכבה של אטריות. מטגנים על אש בינונית 4 דקות או עד שהתחתית זהובה. הופכים על צלחת ומחליקים את הכנאפה בחזרה למחבת לטיגון הצד השני.
- מעבירים לצלחת הגשה, מזלפים סירופ חם, מפזרים פיסטוקים ומגישים מיד!
בלוג מקסים וצילומים מדהימים. שאפו