פסטה מהירה ליום חולין

תאמינו או לא, יש ימים שבהם אפילו לנו אין כוח להתעסק יותר מדי בהכנת אוכל. לטובת ימים כאלה בדיוק יש לנו מנות פסטה סופר-טעימות, כאלה שמכינים בכלום זמן ועם אפס מאמץ.
פסטה ליום חולין – סירפלא

פיתה זעתר

במטבח הערבי השם הוא מנקישי, אבל אצלנו קוראים לה פשוט פיתה זעתר.
הבצק קל ומהיר, הוספנו קצת יותר שמרים ומים חמים, מה שגורם לתפיחה לרוץ ממש מהר. יאללה למה אתם מחכים?
מתכון של אורלי פלאי ברונשטיין פיתה זעתר – סירפלא

קדירת טלה מכושפת

במקרה של צלעות טלה המחמאות מוכפלות ובמקרה של המתכון הזה, עם התבלינים המטריפים שיוצרים קדירת טלה מכושפת, טוב כאן משאירה לכם רק לדמיין.

בוריטו מקסיקני

אנחנו מאד אוהבים את הבוריטו המקסיקני. ולא רק אנחנו, גם הילדים והמשפחה כי זה כיף לארח סביב ערמה של טורטיות וכל מיני תוספות וכל אחד מכין לעצמו מה שהוא אוהב. מתכון קל לבוריטו מעולה. סיר פלא סוגר לכם את ארוחת הצהריים

אריסה בשביל הנשמה

החיים היו יכולים להיות משעממים למדי, ללא הטעם החריף. זה שמניף את האוכל ואת הריגוש של החך, שלב אחד נוסף. יש כל מיני מטבלים חריפים שאנחנו אוהבים כמו הסחוג התימני ופלפל צ׳ומה טריפוליטאי, אבל לאריסה שמור לנו מקום של כבוד בלב (ובבטן).

סיגרים מתוקים ופריכים

ממולאים בפיסטוק, נוטפי סירופ וזהובים כמו השמש. קבלו את סיגרים מתוקים ופריכים לפורים, שתרצו להכין כל השנה

כנפיים מעולות

באחד הימים נמרוד סיפר לי שהכין כנפיים מעולות. ״מה עשית?״ שאלתי. ״ממש כלום״ הוא אמר, ״את בטח מכירה את הסרטון הזה מ"טייסטי" עם אבקת האפייה?״ לא הכרתי. אבל הוא דיבר על הכנפיים בכזאת התלהבות, שהבנתי שאני חייבת להכיר. בשביל להוסיף לכנפיים רוטב טעים (ולא קנוי) וגם כדי שהמתכון לא יהיה כזה קצר (תיכף תראו ותבינו), שחזרתי מתכון לצ׳ילי-גרליק-חמוץ-מתוק שהכנתי די הרבה בעבר, לפי מתכון תאילנדי מקורי.
מתכון: אורלי ברונשטיין . צילומים: נמרוד סונדרס

פרויקט מטבוחה

המלכה של הקיץ משתלטת על הדוכנים וצובעת אותם בארגמן. שיא עונת העגבניות עכשיו וכדאי לנצל את השלל ואת המחיר. יש כל מיני עגבניות בשוק ולכל אחת יש את הניואנס שלה. עגבניות תמר שהופיעו עכשיו מצוינות לבישול כי יש להן פחות מיץ וגרעינים ויותר ״בשר״. עגבניות מגי מלאות מיץ וגרעינים אבל יש להן טעם מתוק ובשל שאין לתמר. עגבניות מזן ״אדמונית״ ניחנות בטעם עמוק וחמיצות מעודנת. שלל עגבניות השרי מתאימות לכל אותם מתכונים שבהם הקליפה לא מפריע או כאלה שאתם הולכים לטחון.

קוגל מתוק חריף

אין הרבה טעמים חריפים שאני זוכרת מהילדות. יוצאת הדופן היא עקיצת הפלפל השחור  של קוגל מתוק חריף, שהיתה בוערת על הלשון שלי ב״שאלשידס״. לפני שאתם הולכים לעשות גוגל אסביר ש״שאלשידס״, זו ארוחת המצווה השלישית של שבת, שאוכלים בבית הכנסת. אני זוכרת שגבאי בית הכנסת בשכונת הפועל המזרחי בתל אביב (שם נולדתי) היה מזמין את הקהל לשולחנות ואנחנו הילדים היינו מצטופפים על הספסלים וברקע זימרו מזמורי שבת וטפיחות ידיים קצביות. עד היום אני מכירה את המזמורים הללו בעל פה, למרות שכבר שנים לא ביקרתי בבית הכנסת ולא התפללתי (לפחות לו את הטקסט המקובל).

עוגת תותים עם שמנת וג׳לי

בשבועות האחרונים יצא לנו לטייל די הרבה, על אף הימים הגשומים. בעצם אולי דווקא בזכותם. הכל בוהק, נקי ופורח. כאילו הטבע מתכונן לקבלת אורחים. הרי הגליל, לכיש וגם הרי ירושלים משובצים בשקדיות, רקפות ופטריות. היום החגיגה הופכת רשמית, עם בואו של ט״ו בשבט, יום ההולדת לאילנות. את הסיבות לכך שחוגגים את כל היופי הזה עם…

קוסקוס אליפות

מה זה בעצם מתכון. טקסט הדרכה. הצעה למבשלים לבחור בחומרי גלם ובשיטות, שיובילו למאכל הנשגב. מתכון מוצלח נוצר כתוצאה מהצטברות של ניסיון: סך הניסיונות והחוויות בהכנת אותו המאכל. לכן המתכון הוא דינמי, לא מקובע. לא כזה ראה וקדש. משתנה בעקבות מידע חדש, שמשביח, מוציא אותו מהקשרו או מקל משמעותית על הכנתו. ואיך זה קשור לקוסקוס….

הנתח בעל 1000 הטעמים

הקצבים הוותיקים קוראים לו שפונדרה, מחדשי השפה מכנים אותו ״קשתית״, אבל אל תנסו את זה באטליז, לא יבינו מה אתם רוצים. המתחכמים מכנים אותו ״שורט-ריב״ (צלעות קצרות) ובמפת חלקי הבקר הוא מופיע תחת המס׳ 9. אבל כל זה רק הבקרוב לעובדה שבשנים האחרונות התחילו לקרוא לנתח בשם אסאדו. פירוש המילה אסאדו אצל הארגנטינאים היא –…

המרק שיעשה לכם את החורף

מרק אפונה צהובה וקוקוס, מתובל בקארי מדראס ומוגש עם שבבי קוקוס פריכים התפללנו, קיטרנו, הכרזנו על בצורת… ובסוף הוא בא. כמו תמיד. אז למה אנחנו כל שנה חוששים? וכשהוא בא כמובן הופתענו –  העיריות לא ניקו את פתחי הניקוז, הנהגים לא החליפו גומיות בווישרים והאימהות לא קנו חולצות בית ספר עם שרוול ארוך. סיימנו להתלונן…

עוגיות הבית

בשנות השמונים הלהיט הקולינרי הכי משמעותי היו עוגיות השוקולד צ׳יפס של רשת ״קוקימן״. בכל קניון היה דוכן ובו עמדו מגשים רבים שהצטופפו זה לצד זה, עליהם סודרו עוגיות בכל הגדלים והטעמים. הן נמכרו במשקל בשקית שחלקה הפנימי היה כסוף ומבחוץ הלוגו עם העוגייה. אלה היו העוגיות הכי טעימות שידענו אי פעם.