פפאנש

סופגניות גבינה רומניות מעולות. חצי שעה במטבח ויש לכם סופגניות! מתכון מצוין לכל השנה וגם לחנוכה כמובן. הכינו את המחבתות!

סינייה vip

מנת בשר מושלמת לפינוק ולאירוח. חומרי גלם זמינים, טעמים ים תיכוניים וטחינה אחת נפלאה! נראה לי שכולם כבר יודעים שסינייה הוא שמו של מגש המתכת, אבל אם תבקשו מתכון לסינייה מבשלנים ערבים, הם לאו דווקא יחשבו על קציצות בטחינה. תחקיר קטן בנושא מעלה כי השם המלא למאכל האהוב הוא קופתא ביל טחינה, כלומר קציצות בטחינה…

ראקוט קרומפלי

אחד המאכלים הכי מפנקים שאנחנו מכירים. לא רצינו להשתמש במילה ״מנחם״. אבל זה בדיוק זה: שכבות של תפוחי אדמה מתובלים, שמנת חמוצה וגבינה מומסת. נחמה אמתית, שלא לומר שחיתות של ממש. כולם אוהבים את הרקוט. אפילו ילדים. מקור המאכל במטבח ההונגרי ופירוש השם הוא כמה בנאלי, שכבות (ראקוט) של תפוחי אדמה (קרומפלי). ההונגרים אוהבים להוסיף…

המרק של החג

לסבתות שלנו היה מרק פלאים. מיצוי של עצמות, ירקות שורש ועשבי תיבול, שיוצר טעמים נפלאים. איך מתעלים על מרק שכזה? נזכרתי במרק הקלאסי, שמבוסס על עצמות מושחמות. את המרק מומלץ להכין יום קודם, לקרר אותו במשך הלילה ולמחרת להסיר את שכבת השומן, שמתקשה על פניו. אבל לא לזרוק אותו, יש לנו תכניות גם בשבילו לכולם…

דג בצ'רמולה

 דג במה? בצ׳רמולה. נא להכיר, היא מגיעה מהמטבח הצפון אפריקאי, שם נולדה להיות שושבינה – ללוות סרדינים ביום חתונתם. אנחנו שידכנו לה דווקא מוסר ים מכובד! ה"מג'אוזים", היא מנת הדגל של עיר החוף אגאדיר, במרוקו. סרדינים מפולטים וממולאים. אכלתי ממנה רק פעמיים שלוש, אבל את הרוטב שלה אימצתי מזמן ואני מכינה אותו כל הזמן. בשבילי…

שטרודל תפוחים

 עלעלים דקים ופריכים, שפע של תפוחים מתובלים בקינמון – קלאסיקה אירופית שכולם אוהבים. זה נכון, שאפשר להשתמש בפילו קנוי, אבל אנחנו מכינים את הבצק לבד ומשתמשים בתפוחי עץ טריים של שיא העונה    סבתא מריקה שלי היתה מכינה שטרודל כל השנה, רק מתפוחי גרנד סמית הירוקים והחמוצים. מניסיון של נכדה לא ממושמעת אני יכולה לומר…

בויוס כמו של סבתא

״איך בולגריה גאה כמוך מסרבת לבורקס!״. זה משפט שהתרגלתי לשמוע במהלך השנים. מי שגדל כמוני על בורקס מעולים, מכל המינים ומכל הסוגים – ואני לא מדברת רק על מליות (גבינה, תרד, תפ״א, חצילים ועוד) – אני מדברת על בורקס מבצק עלים, מבצק פילאס, מעלעלי פילו, מבצק פריך וגם מבצק שמרים. אנשים כמוני יאכלו בורק׳ה (כך אומרים ביחיד. ואין דבר כזה בורקסים) רק אם ידעו שמדובר בבורקס ביתי. 

פיתה זעתר

במטבח הערבי השם הוא מנקישי, אבל אצלנו קוראים לה פשוט פיתה זעתר.
הבצק קל ומהיר, הוספנו קצת יותר שמרים ומים חמים, מה שגורם לתפיחה לרוץ ממש מהר. יאללה למה אתם מחכים?
מתכון של אורלי פלאי ברונשטיין פיתה זעתר – סירפלא

אריסה בשביל הנשמה

החיים היו יכולים להיות משעממים למדי, ללא הטעם החריף. זה שמניף את האוכל ואת הריגוש של החך, שלב אחד נוסף. יש כל מיני מטבלים חריפים שאנחנו אוהבים כמו הסחוג התימני ופלפל צ׳ומה טריפוליטאי, אבל לאריסה שמור לנו מקום של כבוד בלב (ובבטן).

סיגרים מתוקים ופריכים

ממולאים בפיסטוק, נוטפי סירופ וזהובים כמו השמש. קבלו את סיגרים מתוקים ופריכים לפורים, שתרצו להכין כל השנה

פרויקט מטבוחה

המלכה של הקיץ משתלטת על הדוכנים וצובעת אותם בארגמן. שיא עונת העגבניות עכשיו וכדאי לנצל את השלל ואת המחיר. יש כל מיני עגבניות בשוק ולכל אחת יש את הניואנס שלה. עגבניות תמר שהופיעו עכשיו מצוינות לבישול כי יש להן פחות מיץ וגרעינים ויותר ״בשר״. עגבניות מגי מלאות מיץ וגרעינים אבל יש להן טעם מתוק ובשל שאין לתמר. עגבניות מזן ״אדמונית״ ניחנות בטעם עמוק וחמיצות מעודנת. שלל עגבניות השרי מתאימות לכל אותם מתכונים שבהם הקליפה לא מפריע או כאלה שאתם הולכים לטחון.

קוגל מתוק חריף

אין הרבה טעמים חריפים שאני זוכרת מהילדות. יוצאת הדופן היא עקיצת הפלפל השחור  של קוגל מתוק חריף, שהיתה בוערת על הלשון שלי ב״שאלשידס״. לפני שאתם הולכים לעשות גוגל אסביר ש״שאלשידס״, זו ארוחת המצווה השלישית של שבת, שאוכלים בבית הכנסת. אני זוכרת שגבאי בית הכנסת בשכונת הפועל המזרחי בתל אביב (שם נולדתי) היה מזמין את הקהל לשולחנות ואנחנו הילדים היינו מצטופפים על הספסלים וברקע זימרו מזמורי שבת וטפיחות ידיים קצביות. עד היום אני מכירה את המזמורים הללו בעל פה, למרות שכבר שנים לא ביקרתי בבית הכנסת ולא התפללתי (לפחות לו את הטקסט המקובל).