פולנטה של תירס טרי

במטבח האיטלקי יש שתי מנות שאנחנו כאן קוראים להן פולנטה. הראשונה היא הפולנטה הקלאסית שמבוססת על קמח תירס, שעונה לאותו שם (פולנטה). מדובר למעשה בדייסה מתובלת, שמגישים בתוספת פרמזן וירק כלשהו – למשל אספרגוס, תרד או פטריות מוקפצות.

בעונת התירס מכינים קרם תירס ארומטי, שגם לו הדבקנו את השם פולנטה, רק בגלל המראה הדומה. למעשה זה סוג של פירה / מחית תירס. לדעתנו הוא טעים עוד יותר!

תירס – טרי, טעים ולא מתוק מדי. מגלפים את הקלח ומרוקנים את שיני התירס מהתוכן החלבי שלהן. לכן האיטלקים משתמשים בביטוי ״חליבה״. הרעיון הוא לחלץ את התוכן בלי יותר מדי קליפה. אבל בעיניי עושים מהתהליך הזה דרמה של שפים. מביאים טכניקות, שגורמות לאנשים מן הישוב לחשוב פעמיים לפני שמכינים. אם אתם בעניין החליבה יש סרטונים ביוטיוב.

בעיניי זה מיותר כמו קילוף של גרגרי החומוס. תכלס תזכרו שהקליפה לא עשתה לכם כלום, להיפך היא ממש מזינה ובריאה לנו, אז אני לא עושה שום מאמץ עילאי להיפטר ממנה. כמו בחומוס, מקסימום טוחנת עם בלנדר, אם בא לי מרקם חלקלק.

חלב – נוזל הבישול של הקרם ואחראי לקסם, ממש כמו בפירה. אפשר להחליף בחלב אלטרנטיבי או בשמנת 38% או ב-3 כפות גבינת שמנת + כוס חלב.

חמאה – השומן שמוסיפה לנו החמאה טעים ומחמיא לכל ירק, גם לתירס. אם אתם משתמשים בשמנת לא חייבים חמאה. אבל תכלס לא יזיק.

פרמזן – האומאמי החביב על האיטלקים ועלינו. גם פיקורינו תתאים. אלה מוסיפות כאן את התיבול לצד מלח ופלפל. אני השתמשתי במטחנה של מלח בתיבול איטלקי של ״מלח הארץ״, שיש להן ארומה של עשבי תיבול.

תיבול נוסף שבבי כמהין או שמן כמהין. ילכו פה טוב לחובבי הז׳אנר. אישית מעדיפה פורצ׳יני.