שחומה, פריכה ולימונית. ככה בדיוק אנחנו אוהבים את הכרובית שלנו. עם טחינה, שום ופטרוזיליה, שהופכים אותה למעדן מושלם. הפוסט מוקדש לזכרה של מסעדת ״אבו אל עבד״ מרחוב יפת ביפו
לפני כמה שבועות או חודשים נמרוד סיפר לי כמה הוא מתגעגע לפרחי הכרובית, שהיה אוכל במסעדה, שלצערו כבר נסגרה. יש לו דרך לספר על אוכל, בצורה כובשת ומשכנעת, שיורדת לפרטי פרטים. ואיך שהוא תיאר את הטעם הנפלא, המרקם מדויק ושמדובר ביפת ביפו – בינגו! ידעתי בדיוק על איזו מסעדה הוא מדבר, שם על הפינה במעלה הרחוב, אחרי הפנצ׳ר מאכר, באלכסון מהחומוס האסלי ברחוב יפת וליד חאמיס בטשון. גם אנחנו אהבנו לאכול שם. היה להם יופי של אוכל: סלטים מעולים וגם מנות של דג שהיו מביאים מהשכן ופיתות חמות-חמות מהמאפיה שממול.
אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ידעתי שזה מצריך טיגון עמוק, ובדרך כלל לא מתחשק לי. אז איך בכל זאת השתכנעתי? את הפוש נתנה לי בתי בכורתי קרני, שאמרה שאת הכרובית הכי טעימה, היא אכלה ב״פועה״ ביפו.
עד כאן אמרתי לעצמי. גם לי יש גבול! וקיבלתי על עצמי את האתגר.
על 5 דברים המנה עומדת
שמן לטיגון עמוק אל תתחכמו ואל תנסו לאפות. רוב הזמן אני אופה כרובית, אבל בואו, זה לא אותו הדבר. את פרחי הכרובית מטגנים בשמן חם ועמוק, שמכסה אותם מכל עבר. טיגון רדוד יותיר את הפרחים שמנוניים.
כרובית טרייה מפורקת לפרחים וללא כל צורך בחליטה מראש. אם יש לכם עניינים עם מזיקים השרו במי חומץ עם מלח. בכל מקרה לא כדאי לבשל.
מיץ לימון רק סחוט טרי בבקשה! עוד לא נולד התחליף
שום טרי שן או שתיים כתושות, שמוסיפים למיץ לימון ומזלפים מעל.
פטרוזיליה – טרייה וקצוצה.מוסיפה רעננות נפלאה לכרובית. בלעדיה זה לא אותו טעם.
טחינה – רק אם רוצים (ואתם רוצים!) מכינים טחינה דלילה יחסית שיהיה נוח לטבול.
כרובית מטוגנת
חומרים ל-4 מנות:
1 כרובית מפורקת לפרחים
שמן לטיגון עמוק
מיץ לימון סחוט טרי
1-2 שיני שום כתושות
חופן פטרוזיליה קצוצה
מחממים סיר עם שמן לטיגון עמוק.
מטגנים את פרחי הכרובית במשך 3-4 דקות או עד שהם זהובים יפה. מוציאים למסננת או נייר סופג.
מזלפים מיץ לימון, מפזרים שום ופטרוזיליה ומגישים חם.
אם רוצים טחינה
מערבבים רבע כוס טחינה גולמית עם מים ולימון עד למרקם הרצוי. מתבלים במלח ואם רוצים מעט שום.