הגרנולה של סירפלא – עמוסת אנרגיה, מתיקות ורצון טוב להתניע את הגוף. זאת הדרך הכי טובה לשדרג ולהנעים את היוגורט והפירות ולהוסיף להם קראנץ’ מעורר

הגרנולה באה לעולם בשנות השישים של המאה העשרים, בתקופת ילדי הפרחים בארה”ב, כשאנשים ביקשו לאכול משהו מזין, טבעי, שלא פוגע בבעלי חיים ושנשמר היטב ללא צורך בקירור או חימום או חומרים משמרים. שיבולת שועל היתה בסיס לדייסות שהיו מכינים בבית ולכן נבחרה כחומר אידיאלי לבסס עליו את הארוחה. אני הכרתי את הגרנולה, אי-שם באמצע שנות השמונים, בחנות טבע שפעלה ברחוב קינג ג’ורג’ והופעלה על ידי קהילת הכושים העבריים. זה היה גן עדן של טעמים ומידע, שתובל בשפע של מילים כמו  HEALTHY,  ENERGY  ,  GOOD FOR YOUR BODY –  מילים שנהגו באמונה עזה על ידי נשים כריזמטיות ועטויות בגדם צבעוניים, שדיברו אנגלית עם מבטא מהסרטים. קניתי. זה לא היה אקזוטי כל כך וטעים.

“מה זה, מה את אוכלת? זה נראה כמו אוכל של ציפורים” אמרו לי כל מי שראו אותי אוכלת גרנולה בפעם הראשונה, ואני אהבתי לעורר את הסקרנות והייתי מביאה יוגורט וגרנולה לארוחת עשר בתיכון. בימים שבהם כולם התלהבו ממעדן הגולן ופרילי. אחר כך כשהגרנולה הפכה לנגישה יותר התרגלו לארוחה המשונה שלי, וחלק אפילו התאהבו בגרנולה בעצמם, אפילו אבא שלי. במהלך השנים הרבות שעברו מאז למדתי להכין תערובות גרנולה, מכל המינים ומכל הסוגים. הוספתי כל מיני תוספות ותיבולים – פעם קינמון ופעם קפה, פעם אגוזי קשיו ופעם חמוציות ושקדים. זוכרת את הגרסה המלוחה שהגיתי לפני שני עשורים, כשחגגנו ל”על השולחן” את הגיליון המאתיים אצל ארז במתת. לא צריך הרבה בשביל להצליח בהכנתה, צריך לערבב היטב ולקלות בעדינות ובחום לא גבוה מדי. אז למה אתם מחכים, גרנולה היא מאכל אנרגטי טעים, שכיף לנשנש גם כארוחת ארבע, ואין ספק כי רוב האנשים שאוכלים אותה, מעדיפים אותה קראנצ’ית ומתוקה.

יסודות הכנת הגרנולה

שיבול שועל – רק שלמה. לא גרוסה ולא אינסטנט.מומלץ להוסיף מעט מלח, שמשביח את טעמה.

שומן – שמן ניטרלי מכל סוג או חמאה מומסת או שומן קוקוס או תערובת של שמן וטחינה שמעניקה לגרנולה (ביחד עם המתיקות) טעמים של חלבה.

מתיקות – דבש, מייפל או סילאן (אפשר תערובת של שניים מהם). ואגב, אפשר גם להמיס סוכר במעט מים ולהמתיק באמצעותו. יש כאלה שמשתמשים בסירופ אגבה, לנו זה פשוט לא טעים. תוספת של צימוקים, חמוציות או פירות מיובשים אחרים מוסיפים גם הם מתיקות, מומלץ לא לקלות אותם יחד עם התערובת.

יחס – רוב המתכנים מדברים על יחס של 1:1 בין מתיקות לשומן. לדעתי אפשר להוריד מעט (2 כפות) בשומן.

תיבול – אפשר להוסיף תבלינים או ליצור את הטעם באמצעות התוספות – תפוחי עץ מיובשים וקינמון, שבבי שוקולד מריר ואגוזי לוז, בננה מיובשת ובוטנים ועוד

קלייה / ייבוש בחום – הייבוש של שיבולת השועל האגוזים והזרעים היא שהופכת אותם לפריכים. חשוב לעבוד בעדינות ובחום בינוני-נמוך, כדי לא להשחים יותר מדי אז מתקבל טעם מריר. סבלנות היא שם המשחק כאן – קלייה איטית תניב תוצאה מושלמת.

צינון ואחסון– חייבים לקרר את התערובת לחלוטין, לפני שאורזים בכלי אטום שימנע חדירת לחות שפוגמת בפריכות.

הגרנולה של סירפלא

הכי חשוב היחס בין שיבולת השועל, השומן והסוכר – את זה צריך פחות או יותר לשמור. שאר התוספות יכולות להשתנות לפי החשקים והאהבות שלכם. ממש מומלץ להוסיף קורט מלח, מוסיף המון לשיבולת שועל – אפילו בדייסה – בלעדיו היא תפלה.

חומרים לקילו גרנולה:

600 גרם (6 כוסות) שיבולת שועל שלמה

6 כפות שומן – שמן ניטרלי מכל סוג או חמאה מומסת או שומן קוקוס או תערובת של שמן וטחינה

1/2 כוס דבש, מייפל או סילאן (אפשר תערובת של שניים מהם)

קורט מלח

2/3 כוס אגוזים (פקאן, מלך, לוז או קשיו), לא קלויים

1/3 כוס שקדים לא קלויים

2-3 כפות גרעינים (חמניות ו/או דלעת) לא קלויים

2-3 כפות זרעים (שומשום, פרג, צ’יה) – אפשר יותר מסוג אחד

1/2 כוס צימוקים (אוזבקי כהה הכי טעים) או חמוציות או פרי יבש אחר קצוץ דק

1. מחממים תנור ל-150 מעלות. מכינים שתי תבניות עם נייר אפייה.
2. מערבבים שיבולת שועל עם שומן, ממתיק ומלח. מוסיפים אגוזים ושקדים שלמים (פרוסים מוסיפים לקראת הסוף) ואת הזרעים. לא כדאי להוסיף צימוקים אלא ממש בסוף, רק לקרמול עדין. לחילופין להוסיף אותם רק בשלב האחסון.
3. מתחילים באפייה של חצי שעה, מערבבים ומוסיפים זמן קלייה לפי המצב. אסור להגיע להשחמת יתר, אמנם הגרנולה תהיה פריכה אבל טעמה יהיה מר ומבאס.
4. מצננים ושומרים בקופסה אטומה.